![](../media-lib/portal1_page3924_media001.jpg)
"הפיתרון אצלי הוא השתלת קוצב שיבוצע בעוד כמה חודשים ואולי יאפשר לי לחיות חיים נורמליים".
שרית מגשימה לעצמה משאלה קטנה, חשוב לה להעלות את המודעות בנושא המחלה ולהפיץ לכולם, לטובת חולים אחרים והחברה בכלל.
היא עושה מאמצים רבים לשם כך, אחד מהם היא קבוצת פייסבוק שפתחה שנקראת "אפילפסיה ומודעות" בטענה שנכון להיום יש שמונים אלף בני אדם בישראל, ילדים ומבוגרים שחיים עם המחלה הזו, יום יום, שעה שעה ומספרם רק עולה.
מטרת הקבוצה היא שאנשים ידעו להתמודד עם חולה אפילפסיה שנופל ברחוב, או שקיבל התקף מכל סוג שהוא של אפילפסיה.
ע"פ מרכז לחינוך בסורוקה אחד מכל 100 ילדים ואחד מכל 150 מבוגרים מתמודדים עם המחלה הזו ולמרות זאת נראה שבקרב הציבור המושג "אפילפסיה" עדיין נתפש כמשהו מסתורי.
שרית מעבירה לנו דרך הרשת החברתית מסרים מאוד ברורים ושקופים.
דומה שהמחלה רק מעצימה ומחזקת את האדם הנפלא שבה.
יש חולים המסתירים את המחלה וחרדים מפני השלכות חברתיות, אך שרית הרבה מעל זה ומאמינה שזה רק לטובת כולנו, להכיר את המחלה ולא להתבייש בה. עבורה המחלה אינה מקור לבושה ואין שום סיבה להסתירה. נהפוך הוא, ככל שיכירו בה כולם, כך יוכלו לסייע לחולים ובני משפחתם.
אפילפסיה לא מחלה "סקסית" - כתבה חולה אחרת. התקף יכול לכלול הפרשות שונות, גלגול עיניים ונפילה. אבל האפילפסיה הפכה להיות חלק בלתי נפרד מחייה של שרית, ביקורות ובדיקות נירולוגיות הפכו לשגרה ותרופות שונות ומשונות הוכנסו לסדר יומה.
נכון, לא תמיד קל, אבל עם שמחת חיים שכזו, עם אהבה גדולה לחיים, היא מצליחה לדלג, להתגבר ולהמשיך בחייה גם החברתיים וגם הפעילים בכל מובן ובדרך של הפצת הידע על המחלה.