![](../media-lib/portal1_page4499_media001.jpg)
כמה ימים לפני יום הולדתו של רז, ישבה אמא מעיין והחלה לכתוב את ההזמנות ליום ההולדת, כאשר פנה אליה רז וביקש שאת כל המתנות שיקבל ירצה לתרום לעמותת אלו"ט.
מי מוותר על מתנות בשביל הזכות לתת? תהתה האם.
האם זוהי בגרות? אצילות? לב אחד ענק? של ילד אחד קטן?
אבל כידוע לכל מי שמכיר את המשפחה שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ.
אחרי הכל בבית רואים ושומעים הכל.
אז אולי אין לאמא סיבה להיות מופתעת. אבל נרגשת, בהחלט הייתה נרגשת, ללא ספק.
המשיכו השניים לכתוב את ההזמנה ליום ההולדת, בניסוח קצת אחר, שהפתיע וריגש את כל מי שקיבל אותם.
ביקשו מהחברים, שהמתנה תהיה סכום סמלי כדי שיוכלו ללכת עם מעטפה ולתרום לאלו"טבע בכרמיאל.
טלפון אחד נעשה לאלו"ט לתאם פגישה בין רז ותרומתו ועם עובדת סוציאלית שתקבל את המעטפה וירגיש את החוויה שבנתינה.
המעטפה הריקה חיכתה ליום הגדול,
וביום רביעי ב"פירט הקטן" ברבין התקיימה יום ההולדתו של רז.
כל המוזמנים תרמו סכום סימלי לקנות מתנה אחת משותפת לרז ואת הסכום האחר שמו כתרומה במעטפה שתגיע לאלו"ט.
רז הנרגש תרם תודות לחבריו ומילדי הכיתה, מילא את המעטפה בסכום של 1,234 שקלים.
"יש לי ילד של נתינה, ילד של אהבה, אני את המתנה שלי קיבלתי, את הזכות להיות אמא של רז".
הפורטל שולח את מיטב האיחולים והברכות עד 120.
![](../media-lib/portal1_page4499_media002.jpg)
![](../media-lib/portal1_page4499_media003.jpg)
![](../media-lib/portal1_page4499_media004.jpg)