ורד נולדה עם פגיעה נוירולוגית. למרות כמה בעיות נוספות לאורך השנים, תאונת דרכים, פציעות, חירשות באוזן אחת, גמגום שחלף ורגל שמחכה לניתוח, בנוסף לכל אלה, לורד אין בפה שיניים.
סופם של טיפולים ובעיות היו עקירת שיניים. בעיה עם הלסת, מובילה אותה לעשות השתלת שיניים.
הצעות מחיר היו מבהילות - עלויות גבוהות מאוד וכשהחליטה ללכת עם ההצעה הכי נמוכה ובמאמץ רב גייסה את הסכום הגדול, מרפאת השיניים התרסקה.
מכה אחר מכה אבל החלום של ורד עדיין נשאר והוא להיות עם שיניים בפה ולהתחיל לאכול כמו שצריך כמו שהיא אוהבת.
למרות הכל דומה שאף מכשול לא יכול על האישה הקטנה הזו, שלמרות הכאב שמשתלח לא אחת, היא בוחרת פעם אחר פעם לנצח בקרב.
עייפה, אך לא נשברת.
היא ממשיכה לחיות את החיים כמו שהיא יודעת, לא לוותר.
"החיים הם חשיפה. למרות שאני מרגישה לא בנוח עם עצמי להסתובב בלי שיניים אני חושפת חלק שבי שהסתרתי במשך תקופה ויודעת היום שמה שתמיד פחדתי לחשוף בעצם כבר חשוף וכולם רואים אותו בכל מקרה, אז זה לא משנה אם אני מנסה להסתיר את עצמי. אני מעדיפה לתת לעצמי להיות ולחוות אותי באור מאשר להשאיר אותי בחושך למרות שמרגישה שהחושך חוגג בחיי עכשיו. איני רוצה לחיות במציאות העכשווית שלי. היא מסובכת לי, קשה, כואבת, מרגיזה, הולמת בי, מכה עד כלות כוחי".
מה יש באישה הכל כך מיוחדת הזו שאורלי וילנאי התעניינה בה וכתבה עליה? בעיתון הארץ כתבו עליה, רני רהב ניסה לעזור ושיתף פוסט שלה, יובל אברמוביץ כתב, היו עוד אחרים וגם אני כותבת לנו, שנכיר, נתקרב ונהיה בצד הנותן.
עד כה הצליחה ורד לגייס 23.000 שקלים חסרים לה עוד 40.000 עבור המשך טיפול אצל רופא שתורם את עבודתו ולוקח רק עלויות.
ורד נראת קצת עייפה מתלאות החיים למרות שהיא מדקלמת מנטרות של ריפוי ואומרת לי שחייבים להמשיך לחשוב חיובי.
למרות שבילדותה, ילדים היו מכים אותה על היותה שונה, למרות ניצחונה כשהתנדבה לצה"ל ושירתה שרות מלא, למרות העוני בבית ההורים, תמיד עבדה ועזרה והעוני כבר מאחור, היום היא ממשיכה לחיות עם ההורים ומרוויחה מלבד הערכה רבה בעבודה גם משכורת יפה אבל לא מספיקה להגשמת חלום השיניים.