![](../media-lib/portal1_page4461_media001.jpg)
במקום בו אף אחד לא משער שיום אחד הכל יכול להיגמר...הפכת לסמל ולמותג, לגיבור עם סוף בלתי נתפס.
דורות של ילדים ישאלו על העמוד היפה המעניין והורים יספרו ויעבירו את הלפיד הבוער מדור לדור והשם של אלון ימשיך להאיר, להדהד ולהזכיר לכולנו בכל גיל את כל הערכים החשובים שלא רק נלמדים כי אם מחויבים ביישום, שאיפה למצויינות והעזרה לאחר.
אשרי ההורים שהצליחו להעניק חינוך שכזה להיות גאים שיש על מה להישען, כל כך הרבה זיכרונות, כל כך הרבה תמונות מחוייכות, של צבא, לימודים, עבודה, חברים והכי מכל שעות משפחה שהיו החשובות ביותר לאלון.
אלון השאיר לנו בלכתו רגעים מיוחדים של אהבת חינם, של נתינה, של ימים חשובים של לזכור ולא לשכוח.
בכל תמונה יש חיוך שובה וקסם שריפא ולו לשעה ואולי ליום אחד את זיכרונות הקושי של משפחות במצוקה, את הקושי של ניצולי השואה שחלקם זכו לביקורו ולחיבוק חם.
מלח הארץ היה אלון, הצליח בלכתו לחבר בין קצוות החברה, קצוות עולם של מזרח ומערב.
פתאום אין ימין ואין שמאל, אהבה עטפה כל אחד.
צעירים קוראים לך "אח שלי" אמהות בוכות כאילו והיית בנם.
אבות התחברו לכל עשייה ופועלייך ומדברים עלייך בכזו גאווה כאילו והיית אחד מהמשפחה.
כמה שימחת נעורים הייתה בך, נהנית מהרגע, שאפת קדימה, גבוהה, לימדת אחרים להתמודד להתמיד ולהצליח ובכך גם השגת אחרי שנים של לימודים את התעודה של משפטים.
אהבת את המולדת , היית לוחם, פטריוט רציני שלא ויתר על ריצה למילואים בכזו שמחה.
כל אלה רשומים על מבצע הצמידים אותם קנו אלפים עם המשפטים שלך, כתרומה.
כדי שמשפחתך בעזרת חברים יוכלו לחלק מזון בפסח לנזקקים.
אבדה גדולה להורים לאחים, למשפחה כולה, לחברים לכל כך הרבה ישראלים, ארץ ישראל כולה בכתה...כי תמיד היית שם להפוך אותה למקום טוב יותר בדרכך, כי אמרת שעם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה ואם אתה חי אז תחיה, כי מי שמעז מנצח.
ואלו הצמידים שמשפטייך נחרטו על ארבעתם, ואתה חרוט בליבנו ובזיכרוננו.
אין זה יום השנה שלך אלון, אין זה יום מיוחד, זהו יום ככל הימים שצריך להמשיך לחיות ואסור לנו לשכוח ואיך בכלל אפשר?
האם אתה רואה? האם אתה שומע??
את הצוואה שהשארת כל כך הרבה מקיימים, כל כך הרבה ילדים גאים מנסים לקיים להעז ולנצח.
אתה מבין שניצחת?
עלם חמד, מנוחת עדן.
תמיד תהיה חסר.
מילים לא יוכלו לתאר את גודל ליבך ואישיותך.
"משא כבד מנשוא" כותבת אמא ניצה.
ואנחנו נמשיך לכאוב ולחבק.
זכרך כל כך ברוך אלון שלנו.