ד"ר מוטי חיימי מומחה כללית הציג מחקר משותף עם חוקר קנדי בכנס העולמי לתזונה וגדילה שנערך בהולנד
ד"ר מוטי חיימי – מומחה ברפואת ילדים ואונקולוגית ילדים במרכז לבריאות הילד של כללית בארמון חיפה, הציג בכנס הבינלאומי לתזונה וגדילה שנערך באמסטרדם, עבודת מחקר שערך בשיתוף עם חוקר קנדי - ד"ר ריצ'רד קרמר. המחקר עסק בנושא של חוסר ויטמין D –מהילדות לבגרות, ברחבי העולם ובמיוחד במדינת ישראל. המחקר שהוצג כפוסטר, בנוסף, התפרסם המחקר כמאמר בכתב העת העולמי לרפואת ילדים.בכנס החשוב לקחו חלק רופאי ילדים, תזונאים, נאונטולוגים ומומחים להתפתחות הילד שהגיעו מכל העולם, במטרה לדון באתגרים הקיימים בנושאי תזונה וגדילה והאינטראקציה ביניהם.
בפוסטר שהציג ד"ר חיימי ושותפו הוצג הקשר של מחסור בויטמיןD במבוגרים לתחלואה נוספת ולא רק הדלדלות העצם (אוסטאופרוזיס). יתר על כן, נמצא גם שהמחסור בו קיים בילדים וקשור במחלות שונות ובהשמנה, הן בילדים והן במבוגרים. החוקרים מדגישים כי מעניין למצוא שגם בארץ שטופת שמש, כמו ישראל, קיימת תופעה, של מחסור בויטמין. ככל הנראה, על רקע אורח החיים המודרני שבו ילדים ממעטים לשחק בחוץ וכן השימוש בתכשירים עם מקדמי הגנה גבוהים.
החוקרים מעודדים מתן תוספות של ויטמין D לאוכלסיות מיוחדות, כמו נשים בהריון ובזמן הנקה, לתינוקות, ולקבוצות בסיכון גבוה (אנשים עם מחלות מעי או כבד שיש בהן, בין היתר, גם הפרעה בספיגת ויטמין (D. הם גם מעודדים קיומן של תכניות בינלאומיות להעשרת המזון עם ויטמין D, במיוחד במדינות שבהן ויטמין זה אינו זמין במזון לכלל האוכלוסייה.
לגבי מתן ויטמין D מניעתי (בהעדר העשרת מזון)- הוא מומלץ בקרב קבוצות אוכלוסיה עם היסטוריה של חוסר ויטמין D סימפטומטי, או בכאלה הנמצאות בסיכון גבוה לחוסר ויטמיןD (עקב בעיה בספיגה או בייצור שלו).
עם זאת, מציינים כי באוכלוסיית הילדים הבריאים- סקירה רוטינית של רמת ויטמין D - אינה מומלצת, ולכן גם לא נקבע "סף" של רמת ויטמיןD, באוכלוסיה זו.
בהרחבה על המחקר: ויטמיןD ידוע בהיותו כשחקן מפתח עיקרי במטבוליזם העצם. הוא ממלא תפקיד גם בחוזק השרירים. חוסר בויט
ויטמין D נקשר בעבר למצבי חולי שונים, אך מחקרים אחדים הראו כי גם אוכלוסיית הילדים עלולה להימצא בסיכון למחסור בויטמין D.
במחקר זה נמצאו דיווחים שונים המדגישים את חשיבותו של מאזן ויטמין ה-D ואת הקשר של המחסור בו למצבי מחלה נוספים על אלה הקשורים למטבוליזם העצם (כמו אוסטאופורוסיס) והכוללים גם מחלות סרטן, סוכרת ומחלות אוטואימוניות. השמנת יתר גם היא נקשרה לאחרונה במספר מחקרים למצב של חוסר ויטמין D.
בנוסף, נמצאו דיווחים על חוסר ויטמיןD בילדים, שהיה קשור עם סינדרומים מטבוליים שונים ועם השמנה. חוסר ויטמיןD היה שכיח יותר בקרב ילדים שבילו פחות זמן בפעילויות מחוץ לבית, בילדים שמנים ובמקרים שבהם היה חוסר שיווי משקל בין הצריכה התזונתית לבין הדרישות המטבוליות.
במספר דיווחים נמצא כי חוסר בויטמין D היה שכיח אפילו בארצות שטופות שמש כמו ישראל. יש לכך מספר הסברים, החל מחשיפה מופחתת לשמש בפעילויות היומיומיות, עקב שינויים ניכרים באורחות החיים ובפעילויות בגיל הילדות וכלה בשימוש הגובר במסנני קרינה "חזקים" במיוחד, המפחיתים באופן ניכר את היכולת של העור לייצר ויטמין D.
המסקנה העולה מהמחקר היא שעל העוסקים בבריאות לדעת כי למרות שחוסר בויטמין D שכיח בקרב האוכלוסיה המבוגרת, הוא קיים ושכיח גם בילדים ויכול להיות קשור למצבי חולי שונים.
רצ"ב צילום. צילום: דוברות כללית
בברכה,
יוכי באואר
דוברת הכללית במחוז ואחראית יח"צ
