מחקרה המקיף של ד"ר גלית גולדז'ק קוניק, מנהלת השירות הדיאטני של כללית במחוז חיפה וגליל מערבי, בנושא דימי גוף בנערות בהקשר התרבותי וכלים לאבחון ראשוני של הפרעת אכילה, פורסם בימים אלו בכתב העת היוקרתי לפסיכיאטריה ובריאות נפשית של הילד והמתבגר Health Child and Adolescent Psychiatry and Mental.המומחית מכללית חקרה את תפיסת דימוי הגוף בנערות מרקעים חברתיים-תרבותיים שונים בישראל, מול קבוצת נערות שאובחנו עם אנורקסיה נרבוזה. דימוי הגוף הוערך בעזרת מבחן הדמויות הסכמתיות שבו מציגים לנערה 7 דמויות – המצויירות בצורה סכמתית, כצלליות הניצבות אחת ליד השנייה - מרזה מאוד ועד שמנה – הנערה מסמנת לפי השאלה הנשאלת: "איזה דמות הכי דומה לך?" "איזה דמות הכי יפה בענייך?" מבצעים ניתוח סטטיסטי, בו מקבילים בין ההערכה של הנערה את עצמה, לבין מדד מסת הגוף (BMI) שלה. בדרך זו, מתקבלת תמונה על הפער בין מצב גופה האובייקטיבי, לבין תפיסת גודל הגוף ומודל היופי שלה, שמייצגים את דימוי הגוף.
מן המחקר עלה כי ככל, שעלה אחוזון ה-BMI (מסת גוף), כן שביעות הרצון ממראה הגוף נמוכה יותר בכל הקבוצות, נתון זה נכון בכל הקבוצות שנדקו, ללא הבדלים תרבותיים.
עם זאת, נמצאו הבדלים על בסיס תרבותי: בקרב קבוצת הערביות, על אף היותה "שמנה" יותר, באופן מובהק, מקבוצת החילוניות והדתיות, לא היה חוסר שביעות הרצון של הנערות ממראיהן גדול יותר מזה של שתי הקבוצות האחרות. ממצא מעניין נוסף הוא שרק בקבוצת הדתיות, שכמעט ואינן חשופות למדיה ולסממני החברה החילונית, נצפה מתאם חיובי בין אחוזון BMI (מסת גוף), והדמות המסמלת את אידאל היופי בעיניהן. שני ממצאים אלה מעידים על ההיבט החברתי-תרבותי כגורם משפיע על ההפרעה בדימוי הגוף.
ההבדלים בין כל הקבוצות לקבוצת חולות האנורקסיה נרבוזה, בכל הפרמטרים הקשורים לדימוי גוף באופן מובהק, תומכים במבחן הצלליות ככלי אבחוני יעיל, עבור כל המגוון החברתי-תרבותי של נערות בקהילה בישראל. נתון זה חשוב, מדגישה החוקרת, כי המבחן עשוי לסייע באיתור מוקדם של נערות בסיכון להתפתחות הפרעת אכילה והפנייתן לטיפול מתאים. ד"ר גולדז'ק ממליצה כי יש להמשיך במחקר לקראת יישום השיטה ככלי ראשוני זמין וקל שיסייע בידי רופאי הילדים והדיאטניות באבחון הפרעת אכילה.
