טקס הסרת הלוט וערב לזכרו של עזרא פיק אחד ממייסדי כרמיאל

בעבודתו בהסתדרות, במועצת הפועלים, דאג לעובדים במפעלים נלחם נגד קיפוח זכויותיהם, וחרד לכניסת העבודה עם "חוזים" חשש לזכויות העובדים שיילכו ויפחתו.

עם עובדי מועצת הפועלים נהג כאח בכור ולא כמנהל. דאג להדריך לשלוח להשתלמויות וללימודים, דבר המעלה אותם בדרגת שכר. היה מעורב בבעיות אישיות כמו למצוא לסבא דיור מוגן בקרית אתא וכ"ו. 
הקים את בניין מועצת הפועלים ,לאחר מאבק להשגת הכספים והרישיונות הדרושים. היו שהצרו את צעדיו ואמרו שעדיין מוקדם. הוא לא ויתר. הקים בשיתוף עם יהודית עברי את מעונות נעמת לפעוטות.

הקים את המרפאה הראשונה מרווחת ומאובזרת עם רופא ואחות.
עזרא האמין בכל ליבו בערך החברות והנאמנות לחברים ולמקום העבודה. מועצת הפועלים רחשה פעילות מבוקר ועד ליל. אירגנו את האמנים, נעשו תערוכות והוציאו חוברת צנועה ומקסימה שיש לי עד היום בבית.

הוא דרש מהעובדים להיות שותפים בכל הנעשה בבניין. לעזור אחד לשני ולהיות שותפים בכל הנעשה בבית הזה. 
הוא היה בין מקימי סניף מפלגת העבודה, ובכיר ראשי המפלגה . הסניף שקק חיים. היתה פעילות. כחלק מאמונותיו,

הוא חשב שאחרי ארבע קדנציות של בחירות, הוא צריך לפנות את מקומו לדור הצעיר. הודיע שזו קדנציה אחרונה. ומאז...חל שינוי באוירה .

עם פרישתו, לתדהמתו, נסגרו בפניו הן ההסתדרות והן המפלגה. אמונתו בחברות ונאמנות, נסדקה.
הוא פנה למשרד הקליטה, פתח את מרכזי הקליטה בצפת וסביבתה וקלט את עולי יהדות אתיופיה .כשהסתיים עבר לחברה שהקימה את הטלוויזיה בכבלים.

כשהסתיים, הקים את המרפאה לרופאים עולי רוסיה שלא נקלטו בבתי החולים, משם עבר לעמותת "עם יפה עם אחד" המארגנת מזון כלי מיטה ועוד לנזקקים.

ומשם עבר לנהל את עמותת ית"ד בירושלים בהתנדבות. היה קשה להגיע לירושלים פעמיים- שלוש בשבוע והוא סיים את עבודותיו. הוא לא היה בריא,

ונפלה ההחלטה לצאת למקום בו יוכל לקבל טיפול רפואי כנדרש ותהיה לו פעילות המתאימה לו. 
אורה משתפת שלצערה הוא נהנה מכך כשנתיים ונסתיימו חייו , "תודה מיוחדת לעדי ראש העיר על בואו לפרוטיאה גם לשבעה וגם לשלושים.