40 שנים של עבודה מעורכת באלביט, לפני שנה יצא לפנסיה וזה נותן לו יותר זמן לחדר כושר שמאז ומתמיד אוהב ומתעמל והחשוב לא פחות לנפש הוא הציור שהוא מאוד אוהב. כרגע תפסתי אותו מצייר את הדיוקן של הנכד התינוק ציור בפחם.
40 שנים של עבודה מעורכת באלביט, לפני שנה יצא לפנסיה וזה נותן לו יותר זמן לחדר כושר שמאז ומתמיד אוהב ומתעמל והחשוב לא פחות לנפש הוא הציור שהוא מאוד אוהב.
כרגע תפסתי אותו מצייר את הדיוקן של הנכד התינוק ציור בפחם.
רב הציורים התלויים בבית הגדול שלהם הם ציור שמן מדהימים מיוחדים ומרשימים, צבעים חמים עזים שמאוד אהבתי.
את הכישרון לקח מאבא ואת הציור הראשון שלו צייר כשהיה בן בגיל 8 , כשהייתה תחרות ציורים בבית הספר, המורה פנתה לאבא ואמרה שלפחות גם היה חותם על הציור שצייר, כי אף אחד לא האמין שמנשה צייר את הטרקטור בשדה, אבא השיב לה שהציור לא שלו הרי הוא מצייר הרבה יותר יפה, עוד מילים שנחרטו בליבו של מנשה שעצרו את ההשראה להמשיך לצייר לתקופה ארוכה.
מנשה עלה מרומניה, בוקרסט בהיותו בן 13 היישר לקיבוץ אפיקים, בן 15 כבר עשה תערוכה בחדר האוכל, 150 ציורים בשחור לבן.
בשנת 1963 התגייס מנשה לצבא וכמה טבעי היה לרצות ולבקש ללכת לחיל האוויר, הבסיס השכן לקיבוץ בהמשך הגיוס טס בשליחות לארצות הברית לשנה, הסיבה לשמה הוא החליף את שמו לעינב.
תחביב נוסף של מנשה שביקשתי לראות והוא את עיר הרכבת והמסילה אותם בונה מנשה בסבלנות רבה במרפסת הסגורה של הבית, עבודת נמלים עם פינצטה , הוקסמתי וצילמתי כשרון נוסף.
