כותרת
> C;
1/1
הלב של כרמיאלי

פעם קראו לזה נוסטלגיה - איימי על הגעגוע לעבר

כרמיאלי הלב של כרמיאליפורסם: 09.06.14 , 08:51ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:

שמנת של פעם, פסטרמה אפילו בטעם של פעם, השירים היפים של פעם אפילו אנחנו פעם היינו.....תשלימו בעצמכם.

אני מנסה להבין, איך זה יכול להיות, שהיום יש לנו הכל.

יש שפע שלא היה קיים פעם, שפע של אוכל וטעמים.

שפע של מתוקים ומאפים, בישולים ומתכונים.

טלוויזיות בגדלים עם איכות, סרטים במבחר ענק בכבלים.

יש לנו אינטרנט, נוגעים בעולם, בכל אחד בכל רגע נתון.

דרך מצלמה, תמונות אישיות, דפי עסקים, שיווק מטורף שעובד.

חנויות, מותגים, סחורה טובה יותר, אפילו קניות ניתן לרכוש דרך הנט.

אתר המוזיקה הגדול שאתה יכול בכל רגע נתון להקשיב לשירים מכל הזמנים.

גישה לחברים, מוכרים או חדשים, משפחה לא רק בפייסבוק גם בוואצאפ.

דפי הכרויות, מכירה של יד שנייה, לא עוד רק פרסום בעיתון שהיה לנו פעם יקר.

היום יותר זול ולפעמים ללא עלות אתה מגיע לחשיפה שלא חלמנו עליה.

הזמן משחק פה תפקיד גדול, הכל קורה בין רגע, כאן ועכשיו אתה עם כולם....

אז מה כן מחזיר אותנו להתרפק לא פעם על העבר?

על זכרונות, ריחות, תבשילים מבית אמא, אנשים שאהבנו חברים ותיקים שאיבדנו לא פעם בחיים.

אז איך יכול להיות שרבים מאיתנו למרות הכל ושיש לנו היום כמעט הכל עם כל הקידמה הזו.

מתגעגעים לפעם, עד שאפילו החזירו לשמנת את הטעם של פעם ועוד כל מיני דברים טעימים שהדרך שיווק להם היא שילוב של המילה שוב ושוב, פ ע ם .

אז איך יכול להיות? אני שואלת את עצמי,  שאז לא היה כלום ואנחנו מתגעגעים לתקופה ההיא, לנוסטלגיה שתמיד נוגעת בנו, כמעט בכל אחד ואחד מאיתנו.

מה כן היה שם? שתמיד יש לרובנו צורך לגעת בפעם הזה, בגעגוע הזה לאז.

הרי זה היה שחור לבן, כל תמונה וגם בטלוויזיה, ויתכן שאת הצבעים האמיתיים מצאנו במשהו מהותי? משהו שמוצאים זאת ברקמה אנושית?

החברות האחרת של אז, ישיבה בצוותא, המשפחתיות שפעם היה משהו בישיבה הזו של יחד.

הייתה חברה אחרת, ערכים, רקמה אנושית ציונות.

מה שמוזר שהיה לנו פעם הרבה יותר סבלנות, חיכינו עד שהטלוויזיה שהדלקנו התחממה והתחילה לעבוד,

התעסקות עם פטיפון למי שזוכר, ספק אם היה לי היום סבלנות לזה.

משחקי הרחוב, צחקנו עם שאר הילדים בשכונה, "חיינו" שעות ברחובות, ואם נפל לנו הכריך על הרצפה, המשכנו לאכול, לא חשבנו על מחלות, שתינו מפה לפה, התחלקנו במה שיש, שיתפנו כל משחק, ילדים נראו בקבוצות ליד חבל או קלס, גומי או כל משחקי כדור ואחת שתיים שלוש מלכת יופי וגם, דג מלוח, בין גוגואים לחמש אבנים, בין הקליק קלאק לעגלה שבנינו, היום ילדים יכולים לחפש את התרגום למה שכתבתי בגוגל.

קצת מוזר שאני אותה ילדה שגדלה כבר ל-50 ומדברת בשפה שילדים היום כבר לא מבינים, כי אני ממש ילדה של פעם..

 

אולי יעניין אותך גם
הריחות שעולים מעליית הגג של עדן הררי – דון עוגות בוטיק

שמנת של פעם, פסטרמה אפילו בטעם של פעם, השירים היפים של פעם אפילו אנחנו פעם היינו.....תשלימו בעצמכם.

ראיון עם רוני כרם-פז על ספרה החדש 'המכשפה מנחל חילזון'

שמנת של פעם, פסטרמה אפילו בטעם של פעם, השירים היפים של פעם אפילו אנחנו פעם היינו.....תשלימו בעצמכם.

מדיקל סנטר - מרכז אסתטיקה רב תחומי בתל אביב

שמנת של פעם, פסטרמה אפילו בטעם של פעם, השירים היפים של פעם אפילו אנחנו פעם היינו.....תשלימו בעצמכם.

טקס יקירי העיר כרמיאל 2020-2021

שמנת של פעם, פסטרמה אפילו בטעם של פעם, השירים היפים של פעם אפילו אנחנו פעם היינו.....תשלימו בעצמכם.

איך תוכלו לסייע לנזקקים מכל הלב?

שמנת של פעם, פסטרמה אפילו בטעם של פעם, השירים היפים של פעם אפילו אנחנו פעם היינו.....תשלימו בעצמכם.

לאה לוי המרגשת, נציגת "כנפים של קרמבו" מכרמיאל.

שמנת של פעם, פסטרמה אפילו בטעם של פעם, השירים היפים של פעם אפילו אנחנו פעם היינו.....תשלימו בעצמכם.

פתחון לב יחד עם עיריית כרמיאל

שמנת של פעם, פסטרמה אפילו בטעם של פעם, השירים היפים של פעם אפילו אנחנו פעם היינו.....תשלימו בעצמכם.

אלון אזולאי במחווה מרגשת ללוחמי גדסר נחל

שמנת של פעם, פסטרמה אפילו בטעם של פעם, השירים היפים של פעם אפילו אנחנו פעם היינו.....תשלימו בעצמכם.

הספר על מייסדי העיר כרמיאל משנת 1964

שמנת של פעם, פסטרמה אפילו בטעם של פעם, השירים היפים של פעם אפילו אנחנו פעם היינו.....תשלימו בעצמכם.