הנה הסיפור כפי שפרסם יובל קיסוס מנכ"ל הקאנטרי קלאב בכרמיאל בעמוד הפייסבוק שלו:
"לא הכרתי את ריקי וכפיר עד היום...
הסיפור התחיל לפני כשבועיים שחברה שיתפה בסטטוס קבוצתי בווצאפ על זוג בדרום שהתוכניות שלהם לחתונה השתבשו בעקבות המצב.
לאחר בדיקה קצרה, נחשפתי לסיפור, על זוג שמתגורר באשקלון. לפני כשנתיים, במהלך עמוד ענן, טיל גראד פגע ישירות בביתם, מהפגיעה נהרג איציק, אח של הכלה. עכשיו שהחל המבצע בדרום, והתחילו האזעקות, והזוג שקל לבטל או לדחות הכל.
אני מניח שכל אזרח במדינה היה עושה כמונו, נרתמנו כולם בכדי להרים אירוע חלופי.
אז הזמנו את ההורים של הכלה לכרמיאל, הצעתי להם לקיים את החינה בבריכה העירונית. הקבוצה "הכתומים", ישר נרתמו לגייס תרומות ולהפיק.
רשת המתנ"סים, אישרה שימוש בבריכה, העירייה עזרה בכל מה שצריך, התרמנו אוהל חינה, 150 תלבושות, טקס ובמה, התרמנו קייטרינג, תקליטן, לכל שולחן הותרמנו סידור פרחים ומפות, פלטות של עוגיות מרוקאיות, דוכן של ספינג' ומופלטה, והמון פירות ושתייה.
אנשים טובים תרמו גם כלי אוכל, סלסלות שי ויין..
הצלם שהתנדב, הבטיח ללוות אותם ולצלם אותם לאורך כל היום ובנוסף צלם נוסף יגיע ויצלם למגנטים במהלך האירוע.
בנוסף אחת הבנות תהיה הנהגת v.i.p צמודה לאורך כל היום, והתרימה להם פדיקור, ספר, תסרוקות, איפור והרבה פינוקים. במהלך היום הם גם קפצו להתרענן בקאנטרי טופ קלאב.
ואם כבר לפנק, אז עד הסוף, התרמנו להם צימר ללילה, ארוחת בוקר מפנקת בכדי שינוחו.
אפילו לקוח בקאנטרי, שראה את ההכנות לאירוע, הוציא שטר של 100 ש"ח ושם במעטפה ואיחל מזל טוב.
לא הכרתי את ריקי וכפיר עד היום.. והיה קצת מוזר לארגן ולהתעסק בכל מבלי שיש לך תמונה בראש.. ואז הם הגיעו היום לכרמיאל.. זוג מתוק, ביישן וצנוע. ילדים מתוקים שהחליטו למסד את הקשר בניהם. הם נראו בהתחלה קצת מבוהלים מכל המעמד ולאט לאט השתחררו.
גם בתואר הראשון שלי וגם בתואר השני חקרתי את נושא ההתנדבות. שאלת המחקר שלי הייתה : האם קיים אלטרואיזם ? האם יש דבר כזה שאנשים נותנים, מבלי רצון לקבל חזרה ? והתשובה במחקר, הייתה לא. כל מי שנותן, עושה את זה ממניע כלשהו. גם אחרי היום הזה, אני יכול להגיד לכם שאני מסכים עם התוצאות.
אז נכון שחלק מתנדב בכדי להיות שייך לקבוצה, חלק תורם בכדי לקבל פרסום או שיספרו עליו שהוא תורם וחלק תרם במהלך "צוק איתן" בגלל שלא קראו לו למילואים והוא היה צריך להרגיש שהוא גם תורם למאמץ הלאומי.
מניע מרכזי נוסף שבגללו הרבה אנשים מתנדבים, זו התחושה הנעימה הזו בבטן. זו הרגשה ממכרת. כן, הרבה מתנדבים ותורמים, כי זה עושה להם טוב לדעת שהם עשו משהו טוב למישהו אחר.
מי שלא מכיר את העיר כרמיאל, חייב להכיר אותה. היא הישראלי היפה !
כמאה וחמישים אורחים יגיעו היום לעיר שלנו, שמח שהצלחנו לחשוף אותה במקצת לעירנו.
עכשיו אני מכיר את ריקי וכפיר, ואני בטוח שהם עכשיו מכירים את העיר כרמיאל".
שאפו גדול!
