כותרת
> C;
1/1
ספורט

פציעות של ספורטאים

כרמיאלי ספורטפורסם: 05.08.18 , 09:29ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:


חוק הספורט התשמ"ח – 1988 מחייב אגודות וארגוני ספורט וכן גם התאחדויות ואיגודים לבטח את שחקניהם וספורטאים הנוטלים חלק בתחרויות ספורט המאורגנים על ידם או מטעמם.
גם ספורטאים קטינים זכאים לפיצויים לפי חוק הספורט.
פציעות ספורט כוללות שברים, חתכים, נזקים עקב תנועה לא נכונה, קרע בשריר וכדו'.
כמו כן פגיעות שנוצרו כתוצאה משחיקה, כגון פגיעות בגב או בצוואר, בעיות במרפקים (בעיקר לשחקני טניס) שחיקה של הסחוס וכיוצ"ב.
אם אגודת הספורט לא רכשה ביטוח ייעודי בגין תאונות ספורט של ספורטאים או לא כללה שחקן מסוים בפוליסה בניגוד לחוק, האגודה עצמה תחוייב בפיצויים לשחקן שנפגע.  
מאחר ופוליסות ביטוח ספורטאים לא מכסות באופן מלא את הנזק האמיתי שנגרם לשחקן, מומלץ לעוסקים בספורט מקצועי להרחיב את הכיסוי הביטוחי שלהם בביטוח תאונות אישיות ואובדן כושר עבודה.
שחקן או מאמן בקבוצה נחשבים לעובדים לכל דבר וענין, ואם נפצעו במסגרת משחק או אימון מדובר בפציעה שעשויה להיחשב ל"תאונת עבודה" ובמקרה כזה ניתן להגיש תביעה לדמי פגיעה בעבודה למוסד לביטוח לאומי.
הפיצוי משולם עד 91 ימים לאחר הפגיעה בשעור של 75% מגובה המשכורות שקיבל הספורטאי בחודשים שקדמו לפציעתו. 
אם חלילה נגרמה לספורטאי נכות עקב הפגיעה, עליו להגיש למל"ל (המוסד לביטוח לאומי) גם תביעה לנכות מהעבודה.
במקרה כזה הוא יוזמן לועדה רפואית אשר תקבע את שעור הנכות שנגרמה לו.
ניתן לערער על החלטת הועדה הרפואית בפני ועדה רפואית לעררים.
גם קביעת הועדה הרפואית לעררים אינה סוף פסוק וניתן לערער עליה בשאלה משפטית לבית הדין האזורי לעבודה.
בהתאם לשיעור הנכות שתיקבע הנפגע יהיה זכאי למענק או קצבה.
מבחינת המוסד לביטוח לאומי לא רק פציעות יכולות להיות מוגדרות כ"תאונות עבודה" אלא גם מחלות.
למשל התקף לב או אירוע מוחי בשל לחץ ו/או מתח בלתי סביר בעבודה.
מסלול נוסף למיצוי הזכויות של הספורטאי, הגשת תביעה לפי פקודת הנזיקין.
בתביעה נזיקית נדרש מהנפגע להוכיח כי היתה התרשלות מצד הנתבע, וכי בשל אותה רשלנות נגרם הנזק. 
למשל מגרש ספורט שתוחזק באופן לקוי, בורות או מהמורות על המגרש שניתן להיחבל מהם, תאורה שאינה מספקת וכדו'.
במקרה כזה יתחשב בית המשפט בגורמים כמו הפסדי השתכרות, אובדן כושר עבודה ותנאים סוציאליים, הוצאות רפואיות ונלוות, וכאב וסבל.
יש אגודות ספורט או מפעילי חוגי ספורט אשר מחתימים את המתאמנים על טופס "הסרת אחריות".
מבחינה משפטית אין תוקף להגבלת אחריות מסוג כזה, אך מומלץ להימנע מלחתום על טופס מסוג כזה.

משרדנו טיפל בשחקן כדורגל בקבוצת הנערים של מכבי חיפה אשר בגיל 15 נפצע במהלך משחק בברך שמאל.
אובחן קרע במניסקוס הפנימי והגבלה ביישור.
לאחר ניתוח התפתחו זיהום וסיבוכים שונים.
חגי י. שהיה תלמיד באותה תקופה וספורטאי צעיר נעדר מבית הספר במשך יותר מחודשיים ומאימוני כדורגל ומשחקים במשך למעלה מ- 9 חודשים.
לאחר מכן הוא שב לעיסוקו הספורטיבי.
רק לאחר כ- 6 שנים (!), בהגיעו כמעט לגיל 21 , הגיל שבו תביעות ביטוח לגבי קטין מתיישנת, פנה חגי למשרדנו.
בדיקת המצב ע"י עו"ד לפיד העלתה כי בזמן הפציעה היו בתוקף שתי פוליסות שונות: פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים של חברת כלל, ופוליסת ביטוח ספורטאים של חברת הראל.
בהתאם לכך פנה משרדנו לשתי חברות הביטוח בתביעה לפיצוי.
במקביל דאגנו לשלוח את חגי למומחה בתחום האורתופדיה אשר קבע כי תישאר לו נכות צמיתה בשיעור של 20% ועוד 2.5% עקב הצלקת.
חוות הדעת הוגשה לחברות הביטוח.
מומחה מטעם חברות הביטוח העריך את שיעור הנכות של מרשינו בגובה של 10%.
בשלב ראשון פנינו לחברות הביטוח וביקשנו מהן לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת.
לאחר מכן הוגשה תביעה לבית משפט השלום בחיפה אשר התבררה בת.א. 39973-07-14  בפני כב' השופט עמית רוזינס.
נערך דיון מקדמי ומונה רופא מומחה בכירורגיה אורתופדית מטעם בית המשפט אשר בדק את חגי והגיש חוות דעת מטעמו.
הניהול המוצלח של כל מהלכי התביעה, החל מהבדיקה הראשונית, הפניית הלקוח למומחה בתחום האורתופדיה, פניה לחברות הביטוח לקבלת פיצוי שאינו שנוי במחלוקת, הגשת כתב תביעה, ניהול קדם משפט יעיל ומו"מ הביא בסופו של הליך לפיצוי מכובד ונאה לתובע בסך של כ- 130,000 ₪.