השימוש בקול שלא לצורך דיבור, פחות מקובל בחברה שלנו ואפילו נשמע מוזר כאשר מציעים את השימוש בו להיריון וללידה
שימוש בקול משפיע לטובה באופן כללי על התפקוד הגופני והנפשי
הוא מעודד ומעלה את רמת האוקסיטוצין בגוף, הוא משכיח כאב, מרגיע וגם מעורר
שיר שקט ונינוח מרגיע אותנו ועוזר לנו להיות נינוחים
ושיר קצבי מרומם את רוחנו מדכדוך, מחיש את הקצב שלנו ומסייע להתגבר על עייפות
גם תינוקות וילדים נגעים בעת בכי או סערה ברגע שאנו מחבקים ומבודדים אותם מהסיטואציה שהתרחשה ע"י התכנסות בתוך החיבוק פנימה והשמעת קול מהדהד לצורך הרגעה
אז להרגיע תינוק ע"י שימוש בקול בא לנו באופן אינסטינקטיבי ואוטומטי, זה מגיע מתוך תחושה פנימית שכך מרגיעים. למה בלידה אותה דרך לא יכולה לעבוד?
היא כן. היא בהחלט יכולה להשפיע ולעבוד, ואפילו מאוד.
דרך השימוש בקול עוזרת לשחרור ולהרפיה, היא עוזרת להפגת מתחים ולחצים, היא עוזרת להשראת לידה ולקידום לידה.
הקול בלידה מסייע לאישה להתרכז בתהליך ולהתמודד עם הכאב- ובכך להפחית את עוצמתו, כאשר משתמשים בו בביטחון ובידיעה שלמה שמקומו כאן, הוא אפקטיבי והוא נכון
אישה בהיריון ששרה, קולה מהדהד בתוך גופה וכך גם התינוק שומע ומושפע מאותו הקול.
גם בזמן הלידה התינוק שומע את קולה של האם ונרגע או נרעש בהתאם להתנהלותה.
היא יכולה לתת לו כוח, היא יכולה להעביר לו ייאוש ותחושת סבל וטראומה, היא יכולה לתת לו חוזקה וערנות ולרתום אותו לשתף פעולה באחד מהתהליכים הראשונים שהם עוברים יחד כאם ותינוק
אם אישה משמיעה קולות נמוכים בעת נשיפת האוויר, היא מובילה למצב בו שרירי הבטן והאגן רפויים, ובצורה זו פוחת כאב ההתכווצויות של הצירים והלידה מתקדמת.
קולות נמוכים יכולים להיות בדיוק אותם קולות בהם אנו מנסים להרגיע תינוק קטן שבוכה – המהומים, זמזומים – או אותם קולות המכנסים אותנו פנימה בעת אינטימיות – אנחות וגניחות
הכאב שנחלש מקל את ההתמודדות עם תהליך הלידה בכך שהוא משחרר את האגן ואת תעלת הלידה ומסייע לפתיחתם וגמישותם
בשלב השני ללידה, שחרור קול רם עוזר לשחרר ולפלוט את התינוק החוצה. עוזר לפתוח ולשחרר את ה 'עצירות' ודוחף את התינוק
כאמור, השימוש בקול לא נתפס כחלק מהמרחב המכבש של האישה בעת לידה, ולכן נשים רבות עוצרות את עצמן מלהשתמש בקולן לצעקות ולגניחות גם אם הן מרגישות את הצורך לעשות כך.
ההתמודדות עם הכאב, ההתמודדות עם המבוכה, ההתמודדות עם כל המחשבות איך אני נשמעת מבחוץ ואיך רואים אותי כאחת שצועקת שכואב לה, לכולם כואב... – כל זה קשה מאוד ליולדת
כדאי לנסות ולהשמיע קולות נמוכים עוד בזמן ההיריון ולהתחבר למקום של לדבר ולשיר באינטימיות ובפרטיות לתינוק. וככל שחוזרים על כך ומתרגלים בזמן ההיריון, כך בלידה תעשי זאת באופן טבעי ונכון
לסיכום אכתוב, ששרירי רצפת האגן מושפעים בהחלט ע"י שימוש בקול שנעשה באופן מכוון ובאופן מודע ומדויק להרגשה של היולדת עם גופה, ובהתאם לחיבור שלה לתינוק ולתהליך שהם עוברים יחד
כך גם ב 'שירה לקראת לידה' וכך גם ב 'שיטת פאולה', ניתן ללמוד להרפות אפילו במצבים של וגיניסמוס.
לידה טובה
מיטל
