זה מתחיל בבטן, זה צובט בלב, זה נוגע בך.
מלטף את עורך, זורם בתוכך, זה חייב לצאת, להתפרץ!
ודמעה אוהבת נרגשת צונחת מגובה רב.
והגעגוע לחבק את הזמן שעבר, שבו אנחנו המבוגרים, היינו ילדים בתמונות שחור לבן.
הרצון לשתף את כולכם, להזכיר למי שקצת שכח או לא ידע.
ולהתרפק על העבר עם מי שזוכר.
ילדות שלא נשכחת, נוסטלגיה.
נוסטלגיה שמקבלת מציאות מחודשת.
המקום שבו נולדנו, נוף ילדותינו.
לכתוב תודות לראשוני העיר, לוותיקים שעדיין כאן איתנו, ולאלה שאינם ובלכתם השאירו לנו בית חם ומורשת כרמיאלית נפלאה.
הבית שגם מי שהתרחק, לעולם לא עזב, תודות להם.
תודות לצוות הקמת העיר כרמיאל ולצוות שמנהיג בגאווה את העיר מזה שנים רבות.
ליקיריי העיר על תרומתם החברתית ולכם התושבים, חברים ששלחתם תמונות.
כך נולד הרעיון לצבור חוויות נוספות ביחד, הפעם עם דור חדש וצבעוני הרבה יותר.
באתר ניתן מקום כבוד לסיפורים שלכם, לזיכרונות ולתמונות שתמשיכו לשלוח לנו בכל עת.
נוסטלגיה לימים שהיה לנו מעט אבל היינו עשירים.
היינו מעט, אבל היינו כולנו חברים.
היינו ונשארנו משפחת כרמיאל.
ומהנוסטלגיה, בחזרה אל הרגע.
להיות כרמיאלי, זאת זכות זה שייכות, זאת מתנה, לא משנה כמה רחוק אתה, אתה יודע שבבית תמיד מחכים לך.
האתר הזה מוקדש לכל התושבים ולכל הכרמיאלים באשר הם.
לחצו לכניסה לארכיון העיר כרמיאל >>
פורטל כרמיאליואיימי גיל (מקס הנדלר).