בעוד שתחושות כגון נינוחות או רגש כמו שמחה מתקבלות על-ידינו קצת כמובנות מאליהן, הרי שכאשר אנו בפחד, עצבות תחושת מתח ולחץ מתמדת, הרי שנבחן דרכים אשר יביאו לסיומם של רגשות שליליים דוגמת אלו.
במאמר הבא נבקש להתמקד באופן פרטני הרבה יותר במתח הנפשי.
מתח, לחץ נפשי, סך הכול מדובר בתחושות טבעיות לחלוטין מתוך מגוון רחב של תחושות. בדיוק כפי שטבעי שנחוש נינוחים כאשר הנסיבות מאפשרות זאת, כך גם טבעי שנחוש לחוצים כאשר הנסיבות כוללות בתוכן גורמי מתח.
לכשעצמו, אין מדובר ברגש שלילי. להפך, אותה תחושת לחץ ודחיפות, היא זו אשר מדרבנת אותנו לעתים לבצע משימות באופן יעיל ומהיר יותר. אולם האתגר הגדול איננו טמון בתחושת מתח החולפת מיד לאחר ביצוע המשימה; כי אם במתח מתמשך שאיננו חולף ואיננו מנוהל כהלכה.
כיצד הסטרס משפיע על גופנו?
כולנו חווים מתחים ולחצים, אך כאשר הם שומרים על רמה סטטית קבועה, הרי שהם עלולים להשפיע על בריאותנו הפיזית והנפשית.
סטרס נוצר כתוצאה ממתח נפשי , והוא מהווה תגובה טבעית לחלוטין של גופנו אל מצב נתון.
בראיה לאחור, האדם התמודד בימים עברו אל מול טורפים אימתניים ונאלץ להידרש לתנאי הישרדות קשים. מוחנו איננו יודע להבדיל בין אותם טורפים המהווים איום ממשי על חיינו, לבין ריבוי המשימות בעבודה או הבחינה המאתגרת הצפויה לנו בלימודים.
בזמן סטרס, גופנו מפריש הורמונים שונים המעוררים את מערכת העצבים הסימפתטית האמונה על ההתמודדות עם התרחיש. הדבר בא לידי ביטוי בדופק לב מואץ, נשימה רדודה ומהירה, ניתוב זרימת הדם אל האיברים החיוניים (למשל הגפיים העליונות והתחתונות) ועוד.
זהו דבר אחד כאשר הסטרס 'מכין אותנו אל הקרב', אולם זהו דבר אחר לגמרי כאשר הגוף שרוי במצב זה לאורך זמן.
מחקרים רבים מצביעים על סממני השחיקה של סטרס מתמשך הבאים לידי ביטוי בהיחלשותה של המערכת החיסונית, תחושת תשישות, כאבי ראש וכן קשיים רגשיים כגון דיכאון או חרדה .
אם כך, כיצד ניתן להשיב את המושכות אל ידינו, לנהל את המתח ולהימנע מלהיות מנוהלים על-ידו?
פעילות גופנית
זוהי אמנם הצעה שגורה ומוכרת למדי, אך מדובר בשיטה טבעית יעילה המסייעת לשחרור מתחים.
מחקרים רבים מצביעים על פעילות גופנית, ולו בעצימות נמוכה, כטכניקה יעילה לשיפור תחושת החיוניות והרעננות, לריכוז טוב יותר וכן לשיפור התפקוד הקוגניטיבי.
הפעילות הספורטיבית, מייצרת אנדורפינים, חומרים כימיים המצויין במוחנו ושמופרשים מתוך בלוטת היותרת. הם נחשבים למשככי כאבים טבעיים, משרים תחושת רוגע ואף בעלי השפעה ניכרת על איכות השינה.
טכניקות נשימה להרפיה
כאמור, כאשר אנו מתוחים, גופנו מכין את עצמו אל הקרב, דבר המתבטא בין היתר בנשימות מהירות.
כדאי לדעת כי בשאיפת אוויר אנו למעשה מפעילים את מערכת העצבים הסימפתטית, זו האמונה על מצב עוררות ומוכנות לקרב. כאשר אנו נושפים את האוויר החוצה, פעולה זו מפעילה את המערכת הפרה-סימפטטית, וליתר דיוק נתיב עצב הוואגוס אשר אמון על תחושת הרוגע של הגוף.
בעת תחושת מתח, הנשימות המהירות והשטחיות מעוררות את המערכת הסימפתטית, אולם אינן משפיעות על המערכת האמונה על מצב הרוגע.
באמצעות שאיפת אוויר ונשיפה איטית ומבוקרת, אנו למעשה מפעילים את המערכת הפרה-סימפתטית, מורידים את קצב הלב ומשיבים את הגוף למצב שגרה.
טיפול פסיכותרפי
לצד השיטות הטבעיות, מתח נפשי מתמשך עלול להשפיע באופן ניכר על איכות חיינו.
אם לתחושתכם, המתח הנפשי מעורר בכם מצוקה, משפיע עליכם או על יחסיכם עם הסובבים אתכם, מומלץ גם להיוועץ עם איש או אשת מקצוע פסיכותרפיסטים המתמחים בניהול מתחים.
למי שאיננו בטוח אם אכן פניה למטפל/ת תסייע להתמודדותו עם הסטרס, ניתן לערוך פניה ראשונית לקופת החולים ולהתייעץ עם רופא/ת המשפחה.
שיטת הטיפול משתנה ממטופל למטופל. ישנם טיפולים בהם המטפל יבקש לבקר יחד עם המטופל בעברו, להבין את שורשי השקפתו על העולם, והאופן בו הוא מתרגם אירועים ונסיבות כמעוררי לחץ. ישנם טיפולים בהם ילמד המטפל מגוון טכניקות הרפיה, החל מנשימה, מדיטציה, ומיינדפולנס סומטי כמו SE או ״החוויה הסומטית.״.
